כלום לא עובד!

כלום לא עובד, ההחלטות שלי "נפתחות", אני לא מצליח לעשות כלום...

אז אולי תפסיק כבר עם הסמים? אתה לא מבין מה אתה עושה לעצמך?

סמים????

מה הקשר שבין לחברה לייעוץ עסקי וסמים?

למה אני, יועץ שעוסק בעסקים, בשיווק ופיתוח עסקי, מוצא את עצמי צריך לכתוב מאמר על נושא בסמים?

למה באמת?

הסיפור של אלי (ומני, ודדי ועוד כמה מנהלים).

עסק, בהנחה שיש לו יסוד כלכלי כמו מחיר הייצור או הקניה זול ממחיר המכירה, קיים ביקוש מסוים ואמיתי ואפשר לגרום ללקוחות לחייך בסוף התהליך, צריך להצליח.

אולי אותו עסק לעולם לא יהיה מיקרוסופט או אפל מבחינת גודל, אבל אין סיבה שבמקרה מעלה העסק לא ייצר תזרים מזומנים נאה לבעליו או לפחות יהיה תחליף יותר שפוי ומתגמל מלהיות עצמאי תקוע מאחורי שולחן כלשהו, חרד לקיצוצים במיתון הבא.

ואנחנו בעוצמה עסקית כבר יודעים: אם יש לך עסק כזה, ומנהל נחוש ושש אלי קרב, אתה יכול להצעיד אותו קדימה בצורה ניכרת.

ההכנסות יכולות לזנק קדימה. הרווחים - לקפוץ לשמיים.

אבל יש גורם אחד, ואנחנו נתקלים בו יותר מדי פעמים שיגרום להתרסקויות.

התרסקויות שלא יגיעו מהפן העסקי, אלא מהמנהלים.

עובדה מצערת, ואני מתנצל על הבוטות.

אחוז משמעותי של מנהלים הם מסוממים בחברה שלנו.

מסוממים, משמע, צרכנים קבועים של "סמים חברתיים", חשיש, גראס וכל מני סמים "נהדרים" ו"קלים" שעושים לך "כיף", וגורמים לך להעביר את החיים שלך הרבה יותר "בראש טוב".

ישנה רק בעיה אחת.

אם אתה עצמאי, אם אתה בעל עסק פרטי, להיות נמנה על הקבוצה הזו שווה לתקוע לעצמך כדור בראש.

מסתבר שאנחנו חיים בחברה של מסוממים.

הסימפטומים, או מדוע אתה תוקע לעצמך כדור בראש.

בשעה שמנהלים נורמאליים מסוגלים לבחון את הסביבה שלהם, להגיע למסקנות הגיוניות ולדחוף בכוח להשלמת תהליכים ומשימות שמביאות להצלחה עסקית, מסוממים חווים את הסימפטומים הבאים:

  1. הרגשת בלבול כרונית שלא נפתרת. הם מסוגלים רגע אחד (לא תחת השפעת סמים) לראות את העולם סביבם בצורה ברורה וברגע השני (אחרי צריכת סמים) לצנוח לעומקו של בלבול עמוק. 
    בלבול, למי שלא יודע, הוא מצב שבו אין פעולה ואין יצרנות. אנשים ופעולות נעצרים.

    המשמעות היא שאם מתוכננת תוכנית אסטרטגית לבצע שיווק או לסיים כמה עבודות כדי שיהיה אפ להוציא חשבונות, המסומם לא יוכל לעשות זאת. הוא ייעצר ולא יבין למה צ´קים חוזרים או למה מנהל הבנק מציק.

    וכתוצאה, העסק שלהם קורס.
     
  2. ההחלטות שלהם "נפתחות להם". מה זה אומר? בדיוק מה שאתם שומעים. הם מחליטים לעשות משהו (לצאת לדרך, להתחיל לצלצל ללקוחות, לעדכן את אתר האינטרנט, לעשות משהו – אתם זוכרים שהצלחה לא מגיעה למי ששוכב במיטה), ואז, אחרי השימוש בסמים, הם אומרים לך, פחות או יותר במילים הבאות "שהם חשבו על זה והם כבר לא בטוחים... צריך לחשוב על זה שוב... הם לא ממש יודעים...". 
    גם כאן התוצאה הינה חוסר מעשה.

    ושוב, למרות שהם יודעים מה צריך לעשות וקיבלו את העצה הכי טובה שאפשר לקבל, הם פשוט לא עושים מה שצריך.
    וכתוצאה, העסק שלהם קורס.
     
  3. הם נעשים עצלנים כרוניים. הם יכולים להעביר יום שלם בלי כח לעשות כלום. רובצים בבית או במשרד או מתחמקים מהעבודה. אין להם אנרגיה ואין להם חשק ואין להם כח לעשות!
    וכתוצאה, העסק שלהם קורס.
     
  4. הם מקבלים השקפת עולם של קורבנות. מנהל, אתם מבינים, לא מוכן לקבל אי הצלחה. הוא מתמיד ומשנה ומשכלל ומפתח עד להשגת ביצועים. המסומם מנסה לעשות משהו על ידי הפעלת מאמץ קטנצ´יק, נתקל בקושי פיצפון ואז, מייד, מרים ידיים ועסוק להסביר לך למה אי אפשר, למה זה לא יעבוד.

    הוא עסוק בהרס עצמי ובהסבר למה אי ההצלחה שלו לגמרי בסדר.

    כשאתה עומד מולו ומאלץ אותו להבין את המשמעויות של הפנינים הנבובות שנפלטות לו מהפה, הוא מחייך חיוך נבוך של אוויל נכה ומשתדל למצוא את היציאה הקרובה ביותר מהמקום חזרה לביב השופכין שלו ולבריחה הקלה לסמים.

    וכתוצאה, העסק שלו קורס (ודרך אגב, שום דבר מזה לא קשור אליו).

מייד אחרי שימוש בסמים.

התופעות שציינתי מתרחשות מייד אחרי השימוש בסמים.

למעשה, זה כל כך נכון, שאצלנו בחברה, כל מנהל שמגיע עייף עם עיניים אדומות ומשמיע אמירות שדומות לאמור מעלה (בדרך כלל החבילה מגיעה ביחד והיא כל כך מדויקת עד שקשה לפספס אותה), חשוד מייד בשימוש בסמים.

בירור יסודי עם המנהל הזה, שהעסק שלו קורס למרות שהוא קיבל את העזרה הטובה ביותר ועדיין כלום לא קורה, תעלה שהוא פשוט מסומם, מסטול ועסוק בהתאבדות.

אם המצב לא מאוד קשה, הוא יכול להתגבר על כך ולהפסיק להשתמש בסמים.

העסק שלו פשוט יזנק קדימה בעוצמה שלא תאמן. כסף יתחיל לזרום פנימה. רווחים להצטבר, ואתם יודעים מה? הוא ירגיש הרבה יותר טוב.

עד שהחברים שלו ישכנעו אותו "לקחת רק שאכטה אחת" והכל יתמוטט ויחזור לאחור, מה שמביא אותנו לסימפטום הבא:

  1. המסומם לא מסוגל לשמור על מומנטום הצלחה, הוא עולה ויורד כמו ברכבת הרים והירידות מגיעות בזמן השימוש בסמים וקצת אחרי. אתם תראו את זה ברווחים ובהפסדים שלו.

פעם אילצתי מסומם לחשב כמה כסף הוא הפסיד אחרי כל קריסה שארעה אחרי שימוש בסמים.

הפסקנו את התרגיל אחרי שהגענו לסכום של 630,000 ₪ מכיוון שהוא לא יכול היה יותר לשאת את תחושת האשמה על הנזק שגרם לילדיו ולאשתו המסכנים.

מדוע זה קורה.

אני ממש לא יודע.

כנראה שזה מאוד נחמד להיות מסטול, אחרת אנשים לא היו מתמידים בכך.

אבל שמתי לב שאנשים חושבים שזה לא ממש נורא ולא מזיק.

אז הנה, רציתי לשתף אתכם במה שאני רואה יום יום בעבודה.

אם אתם רוצים להצליח, אם אתם רוצים להיות חזקים, עשירים, פורחים ומשגשגים, רק למען הסדר הטוב, קחו בחשבון שהשימוש בסמים יכול להיות מה שיגרום לעסק שלך לקרוס בצורה הכי קיצונית שיש.

זה נורא.

זה איום.

זה פשוט מטורף.

תעשו לי טובה.

בפעם הבאה שאתם רואים מישהו שמשתמש בסמים ואכפת לכם ממנו, תעבירו לו את הלינק למאמר הזה.

המאמר הזה לא נכתב מתוך שמרנות או צרות אופקים. להיפך, הוא נכתב על ידי מי שצריך להתמודד עם ההשלכות וההרס העצמי של המסוממים שלא מבינים את הנזק.

אני מאמין שאם אנשים ידעו את ההשלכות הללו, הם אולי יחשבו פעמיים אם להשתמש או לא.

אני מצרף כאן לינק של חומר טכני ופשוט שמסביר בדיוק מה הם הסמים, מה הם עושים ומה הבעיה שלהם.

תבינו מייד כיצד זה חשוב.

סמים מפריעים לי בעבודה שלי: לגרום לעסקים להמריא.

סמים מפריעים לכם במשימה העיקרית שלכם: להצליח ולהבטיח את העתיד הכלכלי שלכם ושל הקרובים אליכם.

סמים מפריעים לעובדים שלכם להשיג את המשכורת שלהם ולהבטיח את הקיום הכלכלי שלהם ושל הקרובים שלהם וגם פוגעים בכם כיוון שכמעביד, אתם תקבלו את כל הדברים שאני חווה מהעובדים המסוממים שלכם, אם, לרוע מזלכם, אתם מעסיקים כאלו.

ומכאן המאמר הזה.

בהצלחה נטולת חומרים כימיים.


כותב המאמר הינו עדי זוגלובק, מנכ"ל ויועץ בכיר בעוצמה עסקית.